מוסד לימודים
רימון
בית הספר לג'אז ולמוסיקה בת זמננו
בית ספר רימון לג'אז ולמוזיקה בת זמננו מציע גישה חדשה בהוראת מוזיקה. גישה זו משלבת כבר מתחילת תהליך הלימוד את החלק התיאורטי עם החלק המעשי. על פי תפיסה זו, לאילתור תפקיד חיוני ככלי עזר להקניית טכניקות ליצירה עצמאית. מה שמייחד את הפעילות ב"רימון" הוא הדגש הרב המושם על המקצועות המעשיים ועל נגינה באנסמבלים בכל רמות הלימוד. "רימון" מהווה אבן שואבת למוסיקאים מכל רחבי הארץ ומשמש מוקד לפעילות מוזיקלית ארצית ובינלאומית בתחומי הג'אז, הרוק והמוזיקה הקלה. בית הספר נוסד בשנת 1985 כעמותה רשומה שלא למטרות רווח ע"י: גורי אגמון, גיל דור, הארי ליפשיץ, אילן מוכיח" אורלי סלע ויהודה עדר אשר היה היזם והמנהל הראשון של ביה"ס.
מטרות בית הספר
"רימון" רואה את יעודו בהכשרת תלמידיו להשתלבות מעשית בחיי המוזיקה בארץ ובחו"ל, תוך עידוד דור חדש של מוסיקאים מקצועיים ועידוד יצירה ישראלית מקורית בתחום המוזיקה בת זמננו. בוגריו יהיו מוסיקאים מקצועיים: נגנים, מלחינים, מעבדים ומפיקים, שיוכלו להתמודד בהצלחה עם אתגרים מוזיקליים בסגנונות שונים ובמגוון תחומים - הופעה חיה, תקליט, קולנוע ותיאטרון.
תוכניות לימוד
- מסלול תעודה ברימון
- לימודים חלקיים ברימון
- מסלול לימודים כללי ברימון
התפיסה הרעיונית שיטת הלימוד
ביסוד התפיסה של ביה"ס עומדת ההבנה, שהמפתח להישגים המוזיקליים של התלמיד נמצא בהעתקת מרכז הכובד של ההוראה מהקניית רפרטואר להקניית יכולת האילתור וההלחנה. העיסוק באילתור ובהלחנה, בסגנונות שונים ובכל רמות הלימוד, מחייב את התלמיד להתמודד בצורה בלתי אמצעית עם המרכיבים החשובים ביותר של המוזיקה: קצב, מלודיה, קונטרפונקט, הרמוניה וצורה.
למה ג'אז?
הג'אז - שהאילתור מהווה בו מרכיב מרכזי - משמש מעבדה אידיאלית לפיתוח יכולת היצירה אצל התלמיד. ההתמקדות בג'אז אף מסייעת להחיות מחדש את דמות "המלחין-מבצע" שהיתה מקובלת בתקופות שונות במוזיקה ומצמצמת את הפער הקיים כיום בין הנגן לבין המעבד והמלחין. "רימון" רואה באילתור ובהלחנה מיומנויות הניתנות לרכישה ולאו דווקא כישורים שהם נחלתם של יחידי סגולה בלבד.
עבודות התלמידים
המוזיקה היא בראש ובראשונה חוויה חושית. ב"רימון" איננו מסתפקים בתרגול עיוני של החומר הנלמד, אלא מחייבים כל תלמיד לבצע במהלך השנה תרגילים במסגרת של אנסמבלים כיתתיים או הדמיה באמצעות מחשב בכל שלבי הלימוד. בשיטתנו מודגשת במיוחד חשיבות השמירה על הרצף: הוראה-תרגול- בקרות, כך שהתלמיד זוכה לשמוע את תרגיליו מבוצעים ולומד להעריך את התקדמותו ואת מימוש המטרות שהציב לעצמו.
שפה מוזיקלית וסגנון מוזיקלי
לפי תפישתנו הרעיונית, הסגנונות המוזיקלים השונים, החל מי.ס. באך ועד דיוק אלינגטון ניתנים לתיאור בעזרת תאוריה מוזיקלית רחבה אחת. הוראה המבוססת על ראיה זו, מחדדת את רגישותו של התלמיד לגורמים המאפיינים את הסגנונות השונים ומכשירה אותו להבנת הכוחות הפועלים במוזיקה, מעבר למגבלות של זמן ומקום.